“מגדלור“, תערוכתה של שילה היקס (Sheila Hicks), היא התערוכה השנייה המוצגת בחלל היפואי של Magasin III. עבודות הפיסול המוצבות בתערוכה מתייחדות בצבעוניות העזה ובחומריות המגוונת האופיינית להיקס, העובדת במגוון חומרים, מהטבעי והמסורתי, כמו סיבי משי, פשתן וכותנה, ועד לחומרים חדישים שפותחו לאחרונה בטכניקות של מחקר וייצור תעשייתי.

היקס, אמנית אמריקאית בינלאומית המתגוררת בפריז מאז שנות ה-60, מנהלת קריירה אמנותית ענפה במשך כשישה עשורים. עבודותיה פורצות הדרך המתקיימות בקנה מידה אינטימי ומונומנטלי כאחד, כמו גם שיטות העבודה הבלתי-שגרתיות של היקס, הגדירו מחדש את גבולות היצירה האמנותית. בראשית דרכה הושפעה מעבודות טקסטיל פרה-קולומביאניות וממורשת הבאוהאוס ומאז היא מחדשת, משנה ומתאימה את עבודותיה המקוריות למגוון רחב ומאתגר של סביבות הצבה.

“מגדלור” כוללת שלושה מיצבים משמעותיים: Saffron Sentinel, (2017), מיצב עצום בגודלו, המורכב מסיבים של פיגמנט טהור, המאוגדים בצרורות בעלי טקסטורה וצבעוניות מרשימה. הללו מוערמים זה על גבי זה בהנחה חופשית הנסמכת על חוקי הכבידה. עבודה נוספת בתערוכה, Commets Sculpture, (2018 – 2016), הינה תבליט העשוי דיסקיות מעוגלות בגדלים שונים, שלופפו בעבודה ידנית בשלל חוטים ופיסות בד ומציגים צבעוניות בוהקת ועזה. העבודה השלישית, Menhir, (2016), היא עמוד רך השזור מגדילי פשתן, באורך מצטבר של כמה קילומטרים.

שם התערוכה –“Migdalor“, תרגום פונטי של “מגדלור” באותיות לועזיות, נבחר על ידי היקס ומתייחס לחיפוש האישי שלה אחר משמעות בעלת ערך קבוע ובלתי משתנה בתרבויות שונות. דימוי המגדלור הופיע לראשונה בעבודתה בשנות ה-70, עת שהתה באי אושאנט (Ouessant) שלחופי ברטאן, שם ארגה שעות ממושכות בנוף המגדלורים המאירים לספינות, ומכוונים אותן בדרכן במימי הים הבוגדניים. במיצבים שהציגה בתערוכות לאורך השנים ניתן היה לאתר לא פעם את זקיפי הציביליזציה המהוללים הללו, שהופיעו דרך הפשטה צורנית ובאופן סימבולי.

התערוכה בתקשורת:

ג׳סיקה קלינגלפוס על התערוכה מגדלור, Wallpaper* / אנגלית

מיה אשרי בראיון עם שילה היקס, הארץ / עברית

גלית גאון על התערוכה מגדלור, מגזין פורטפוליו / עברית