גוף מים

גוף מים מורכבת משלוש עבודות וידאו מאוסף מגזין III, מוזיאון לאמנות עכשווית.

Anton Henning, Voilá, 2009, 2 min. 22 sec
Janine Antoni, Touch, 2002, 9 min. 37 sec
Kimsooja, Bottari Alfa Beach, 2001, 5 min. 48 sec

הנינג, אנטוני וקימסוג׳ה משתמשים במיתוסים ובתכונות המיוחסות למים כדי ליצר יחסים, אפשריים ובלתי אפשריים, בין הגוף למים. בכל אחת מהעבודות מקושר הגוף האנושי, המוגבל מעצם הווייתו, לכח טבע, אותו העין והמוח מתקשים לתפוס או לכמת.

ב Voilá משתמש אנטון הנינג בגוף ככלי, ובמשטח המים הקפוא כקנבס. בעוד הוא משחק הוקי קרח, מכחולים ומברשות מוחלפים במחליקיים ומקל הוקי, משיכות מכחול מוחלפות בהחלקה על קרח ובחבטה בדיסקית. הנינג יוצר ציור מופשט שנשלט על ידי מקריות ותנועות אוטומטיות, מחווה לעבודתם של ז׳אן ארפ ומרסל דושאן. התוצאה, זמנית ומתעתעת ככל שתהיה דומה להפליא לציוריי השמן של הנינג.

Touch מתעד את ניסיונותיה של ג׳נין אנטוני ללכת על קו האופק, בין שמים למים, בנקודה הרחוקה ביותר שיכולה העין האנושית לתפוס. בשנת 2001 יצרה אנטוני את העבודה Moor, חבל, אותו היא כרכה מאוסף חפצים שנתנו לה חבריה ומכריה לאורך שנים. עבודה זו היא שנתנה לה את ההשראה ללמד את עצמה ללכת על חבל. Touch צולמה באיי בהאמה, מול בית ילדותה של אנטוני. כשהחבל שוקע, גופה של אנטוני מתאחד עם קו האופק ומייצר את שיווי המשקל והאיחוד אותם היא מבקשת למצוא בעבודתה, דרך זיכרונות ילדותה.

בעבודת הווידאו של קימסוג׳ה, Bottari Alfa Beach, הגוף הפיסי אינו נוכח. העבודה צולמה בAlfa Beach שבניגריה, חוף אחד מיני רבים ששימשו כנמל לסחר בעבדים. בעצם העדרו של הגוף מן הדימוי, כמו גם בהפיכת היוצרות והתמונה, כך שהמים מופיעים מעל והשמים מתחת, מנסה האמנית לייצג כאב שלא ניתן להביע, כדי למחות על עוול שאינו ניתן לתיקון.

כרמית גלילי
מגזין III יפו
אוצרת