איתן בן משה (יליד 1971) חי ועובד בתל אביב, למד לתואר ראשון בבית הספר לאמנות קלישר, ולתואר שני באקדמיה לעיצוב ואמנויות בצלאל. כיום הוא מרצה בבצלאל ובאקדמיה להנדסה ועיצוב שנקר.
בן-משה הוא אמן רב תחומי העוסק בפיסול, מיצב, מדיה דיגיטלית ווידאו. בעבודותיו הוא מלחים זה לזה גופים שונים ליצירת אובייקטים מורכבים, ובהתאם מייצר שילובים ומיזוגים בין הקשרים תרבותיים מקומיים. בן-משה הציג בתערוכות יחיד רבות בין היתר במוזיאון הרצליה, ישראל (2019); גלריה אלון שגב, תל אביב, ישראל (2017); גלריה זירו, קליין וקומה, לונדון, אנגליה (2013); פסטיבל Deptford X, לונדון, אנגליה (2011); יריד האמנות Freize, לונדון, אנגליה (2010). בנוסף, הוא השתתף בתערוכות קבוצתיות רבות, עבודותיו נמצאות באוספים חשובים והוא זכה במספר פרסים יוקרתיים.
מגזין 3 יפו: היי איתן, מה שלומך בימים אלה?
א.ב: נע בין תחושות של שלווה קוסמית לבין חרדה קיומית.
מגזין 3 יפו: ספר לנו משהו על העבודה שלך מאוסף מגזין III שאנחנו רואים כאן.
א.ב: ״נעליים לבנות״ זאת עבודה שהוצגה ב2017 בתערוכה בשם ״לב לבקן״, בגלריית אלון שגב. כל הסדרה עסקה במצבים שונים של קריסה שקפאה בזמן, וסוג של עולם חדש שהתגבש תוך כדי כך. בעבודות יש ריבוי שכבות מונחות בקופסאות אלומיניום, בתוכן אלמנטים שונים מזכוכית, חפצים שאספתי והדפסות תלת מימד. בין השכבות סוגים שונים של תאורת לד שמאירה דרך השכבות, משתקפת דרך החפצים השקופים ונחסמת ע”י אחרים.
״נעליים לבנות״ קשורה למראה שאני רואה הרבה בשכונה שאני גר (שפירא). כמי אוהב להציץ דרך חלונות של זרים, יוצא לי להעיף מבט אל תוך חלונות של דירות קרקע קטנות של פליטים שחיים בשכונה. לפעמים המקום דל ופשוט, אבל כמעט תמיד יש איזה זוג נעליים בוהק וחדש שמוצב במקום נראה לעיין. זוג אחד כזה, לבן, נשאר לי בזיכרון. חיפשתי הרבה בחנויות בתחנה המרכזית את הזוג שמופיע בעבודה. רציתי זוג שלא מזוהה עם מותג או סגנון מסוים. כמו ברוב העבודות שעשיתי, אני מעדיף שלא יהיה ניתן לזהות זמן ומקום מסוימים. הקונקרטיות צריכה להיות פנימית לעבודה ולא חיצונית.
מגזין 3 יפו: האם בהקשר של הימים האלה אתה חווה את העבודה באופן שונה?
א.ב: החשיפה של השבריריות בקיום שלנו ובמבנים החברתיים והאנושיים היא ודאי מהותית לעבודה הזאת ולסדרה כולה. ובימים אלה היא נוכחת בצורה קיצונית עד כדי בלתי נסבלות.
מגזין 3 יפו: על מה אתה עובד עכשיו?
א.ב: טוב, הכל קצת התהפך כי הייתי אמור לסיים עבודות לקראת תערוכה בחודש הבא בחלל אמנות בשם Blake & Vargas בברלין. כרגע הכל מוקפא, אז אני עובד על כל מיני רעיונות חדשים וקצת דברים שדחיתי המון זמן. השבוע בעיקר ישבתי עם עורך אפטראפקט על גרסה באיכות גבוהה יותר של וידאו מ2016/ FLYBLACKS. אז הנה הגרסה הקודמת באורך מלא: FLYBLACKS
אני מאמין שיש בה גם מרוח הימים האלה.
מגזין 3 יפו: מחשבות על העתיד?
א.ב: שומר אותן לעצמי כרגע
