כשההווה מציף אותנו בפחד ובחוסר ודאות, אנחנו שואלים את עצמנו: איך אפשר לדמיין עתיד אחר?

במסגרת התערוכה ״להסתכל אחורה אל העתיד״ במגזין III יפו, נערוך סדנה שתוצריה יהפכו למיצב רב משתתפים בתערוכה. במהלך הסדנה נלמד טכניקות כתיבה ספקולטיבית, עיצוב בדיוני ודמיון פוליטי שפיתחו מושון זר אביב ושלו מורן במסגרת פרויקט “תיירות ספקולטיבית” המוצג בתערוכה. ביחד נשתמש בטכניקות הללו, נאסוף “צילומי מסך מהעתיד”, ונראה כיצד הם יכולים להשפיע על הבחירות והמעשים שלנו כאן ועכשיו.

הסדנה בהנחיית מושון זר-אביב.

מושון זר-אביב

מושון זר-אביב הוא מעצב, כותב, מחנך ואקטיביסט מתל אביב. העבודות שלו עוסקות לרוב במיפוי וניווט דרך מרחבים גיאוגרפיים, דיגיטליים ופוליטיים. אלה גם נושאי המחקר הנוכחי שלו תחת הכותרת- חיכוך וזרימה (Friction & Flow) – תיאוריית עיצוב לשינוי. זר-אביב הוא חבר בועד מנהל של התנועה הישראלית/פלסטינית – ארץ לכולם – שתי מדינות מולדת אחת. הוא חבר סגל בכיר במכללת שנקר, ובוגר Eyebeam – מרכז לאמנות וטכנולוגיה בניו יורק.

היכן נוכל למצוא מסתור אחרי ההתמוטטות? מה עושים בני משפחת צוקרברג במלון קינג דיוויד? האם הפירוק המולקולרי של ירושלים הוא אסון או גאולה? ואיך יראה האתר הארכיאולוגי בסילוואן לכשהעיר באמת תחובר לה יחדיו?

אל מול מלחמה מתמשכת בכמה חזיתות, הפקרת חטופים, הרס בדרומה וצפונה של הארץ, מוסדות שלטון מרוסקים והתקפות חוזרות ונשנות על הדמוקרטיה, עתיד אחר הופך למשהו שקשה מאד לדמיין. 

ב-30 בנובמבר נעלה לירושלים כדי להזכיר לעצמנו שלמרות כל אלו העתיד אינו אפשרות אחת ידועה מראש שנקבעה בעבר, אלא אוסף של אפשרויות עליהן נוכל להשפיע בהווה. במסגרת התערוכה להסתכל אחורה אל העתיד במגזין III יפו, נבקר בעתידים של ירושלים עם תיירות ספקולטיבית דרך ארבעה סיורים, המבקשים לבחון את מרחב האפשרויות של העתיד. לאחר מכן נתארח לארוחת צהרים ומפגש ב-FeelBeit, בית תרבות פלסטיני ישראלי בירושלים, מקום שמקיים בהווה אפשרות של עתיד אחר.

לו”ז:

09:00 יציאה מיפו: מגזין III יפו עולי ציון 34 

10:00 הגעה לירושלים סיור רגלי עם תיירות ספקולטיבית, בהדרכת מושון זר אביב, ובהשתתפות שלושה מיוצרי העתידים: חגית קיסר, בועז לביא ומירון רפפורט. 

13:30 הגעה ל FeelBeit  

14:00 ארוחת צהרים

15:00 סיור ב FeelBeit ומפגש עם אמנים 

17:00 חזרה ליפו

הסיור בהנחיית מושון זר-אביב.

מושון זר-אביב

מושון זר-אביב הוא מעצב, כותב, מחנך ואקטיביסט מתל אביב. העבודות שלו עוסקות לרוב במיפוי וניווט דרך מרחבים גיאוגרפיים, דיגיטליים ופוליטיים. אלה גם נושאי המחקר הנוכחי שלו תחת הכותרת- חיכוך וזרימה (Friction & Flow) – תיאוריית עיצוב לשינוי. זר-אביב הוא חבר בועד מנהל של התנועה הישראלית/פלסטינית – ארץ לכולם – שתי מדינות מולדת אחת. הוא חבר סגל בכיר במכללת שנקר, ובוגר Eyebeam – מרכז לאמנות וטכנולוגיה בניו יורק.

בעקבות היעלמות המושג “שלום” מהשיח הציבורי, ומתוך רצון לעורר את הדמיון הפוליטי הציבורי שנשחק ולממש את כוחם של האמנות ושל מוסדותיה במאבק על עיצוב החברה העתידית במרחב שבין הירדן לים, החליטו עומר קריגר והלל רומן להקים את תחנת השידור קול המדינה הבאה. התחנה פעלה בשנים 2016-17 בכיכרות מרכזיות בערים ברחבי ישראל, ואירחה דוברות ודוברים, שהציגו את חזונם למדינה הבאה, בדגש על חיים משותפים ליהודים וערבים, שלום אזורי וסיום הכיבוש. הציבור הוזמן להגיב במיקרופון הפתוח שהוצב במקום, והאירוע כולו הועבר בשידור חי ברשתות חברתיות. קול המדינה הבאה היא פעולה אמנותית מתמשכת, המתרחשת במרחב הציבורי, ותוצאותיה אינן ידועות מראש. ככזו היא מאפשרת את “אִימון” הדמיון, מייצרת שיחה ובוחנת שוב את ערך השימוש של האמנות בשדה הפוליטי.4
 בתערוכה מציגים קריגר ורומן עבודת וידיאו, המתעדת את התחנות הקודמות, שבהן התקיימו השידורים, ושלט לֵד מואר, הפונה אל הרחוב ומבקש להפיץ מסר של תקווה לעתיד יפה.

עומר קריגר

עומר קריגר יוצר פעולות פרפורמטיביות, מצבים פוליטיים וכוריאוגרפיות אזרחיות במרחב הציבורי. הוא חוקר את החוויה הציבורית ואת מופע המדינה, ומתעניין ביחסים שבין אמנות, אזרחות, פוליטיקה ופעולה.
קריגר היה המנהל האמנותי המייסד של 1:1 מרכז לאמנות ופוליטיקה בתל אביב-יפו (2020-2018). מנהל אמנותי של מתחת להר: פסטיבל לאמנות ציבורית חדשה בירושלים (2015-2011), ומייסד שותף ומנהיג גוף המחקר הפרפורמטיבי תנועה ציבורית (2011-2006). 

הלל רומן

הלל רומן הוא אמן חזותי ומרצה במכללת בית ברל. בעבודותיו עוסק רומן בהיבטים שונים של הסדר הפוליטי, הוויזואלי והטכנולוגי והקשר ביניהם. העיסוק שלו מתמקד, אך אינו מוגבל, לציורי פחם והצבות ציבוריות השתתפותיות גדולות מימד. 
לרומן תואר ראשון בספרות השוואתית מאוניברסיטת תל אביב, ותואר שני MFA מGoldsmiths, University of London. עבודותיו נמצאות באוספים ישראליים מרכזיים כמו מוזיאון ישראל, מוזיאון תל אביב, מוזיאון פתח תקווה ואוסף הארץ לאמנות. הוא זכה בפרסים ומלגות שונות בין היתר, ארטפורט רזידנסי, מענק Asylum Arts, קרן רבינוביץ ועוד. עבודותיו של רומן הוצגו בתערוכות יחיד ובתערוכות קבוצתיות מקומיות בהן מוזיאון תל אביב לאמנות; מוזיאון הרצליה לאמנות עכשווית; מוזיאון חיפה לאמנות; מוזיאון פתח תקווה לאמנות; גלריה דביר, תל אביב וגלריה זומר, תל אביב.

אירוע ״קול המדינה הבאה״ ביפו התקיים בערב פתיחת התערוכה ״להסתכל אחורה על העתיד״.


———
4 ראו מוסי, שם, עמ’ 54. 

השקת קטלוג התערוכה ״רסטינג ביץ׳״ של אמנית הוידאו שרון בלבן.
התערוכה באוצרות קבוצת סלה-מנקה, הוצגה במרכז מעמותה בבית הנסן.

במסגרת ההשקה תכנית עבודות וידאו שאצרה בלבן, הוקרנה על חלון הראווה של החנות הפונה לרחוב. בעבודותיהן של האמניות אותן בחרה בלבן להציג מתקיים שיטוט מתמיד בין המרחב הפנימי לחיצוני, בין המומצא לממשי. מצלמת הוידאו בעבודות הופכת להמשך טבעי של העין, של הגוף, של התודעה האישית והקולקטיבית.

משתתפות: מירל לדרמן יוקלס, רונה יפמן, נירה פרג, נבט יצחק, אינס מולדבסקי, רותם רוטנברג, הדסה גולדויכט, גילי לביא, מילי פצ׳רר, קרן ציטר, הילה לולו לין פרח כפר בירעים, נלי אגסי, מיכל קרניאלי, שגית זלוף נמיר, אפרת שלם, אורית בן שטרית, דניאל ליברמן, רעות אסימני, נטע מוזס, שרון בלבן.

ביום חמישי , ה-13 בפברואר 2025, בין השעות 10:00 ל-21:00 התקיים במגזין III יפו יום שידורים פתוח לקהל, אשר עסק ביכולת לדמיין ולפעול למען עתידים חלופיים. השיחות שודרו בשידור חי מחלל התערוכה, ברשתות וברדיו המחוגה.

בין המשתתפים ברצף השיחות אמנים, אקטיביסטים, חוקרי אקלים ותרבות ומנהלי מוסדות ציבור, בהם: ד״ר נורמה מוסי, מושון זר-אביב, ליסה חנניה, מחמוד אבו ערישה, ערן ניסן, סנדרה וייל, יונתן מצ’ניק, שהד בשארה, סיון תהל, מוריה שלומות, עלי אל-אזהרי, חמודי גנאם, רמי יונס, ד״ר מרים עבד אל חי, יערה פרץ, ד״ר מונא שאהין, נעם שוסטר אליאסי, טליה הופמן, אביטל ברק, עומר קריגר, הלל רומן, אמירה מוחמד ואיברהים אבו אחמד.

יום השידורים התקיים כחלק מהתערוכה הקבוצתית “להסתכל אחורה אל העתיד” המוצגת במגזין III יפו. התערוכה עוסקת בצורך וביכולת לדמיין עתידים חלופיים למציאות הנוכחית, מתמקדת בכוחו של הדמיון הפוליטי לעצב את מרחב האפשרויות העומדות בפנינו ומציעה כלים ומרחב לקידום עתיד שמבוסס על שוויון, שותפות, צדק ודמוקרטיה לכולן.ם בין הירדן לים.

את יום השידור ערכו כרמית גלילי, אוצרת התערוכה ואלה נבות, קפטנית רדיו 1540khz, תחנת שידור זמנית ופלטפורמת מחקר בעקבות הרדיו הפיראטי “קול השלום” ששידר על גלי הים התיכון בין השנים 1973-1993.

ניתן להאזין לכל התוכניות ששודרו במסגרת יום השידורים – כאן.


משתתפים ומשתתפות

כרמית גלילי
כרמית גלילי, מנהלת ואוצרת מגזין III יפו מאז ינואר 2018. אוצרת אמנות עכשווית, בעלת תואר ראשון במשפטים ומנהל עסקים מהמרכז הבינתחומי בהרצליה ותואר שני במשפטים מאוניברסיטת פורדהם, ניו יורק. בוגרת תוכנית אישית באמנות במדרשה לאמנות, בית ברל. בעבר עבדה כאוצרת עצמאית וכעוזרת אוצרת במוזיאון חיפה לאמנות.

אלה נבות
אלה נבות היא יוצרת-חוקרת, חיה ופועלת מתל אביב-יפו. היא מתעניינת בגישות ניסיוניות במחקר אנתרופולוגי ובעשייה המרחיבה את המבט והקשב מעבר לנרטיבים דומיננטיים הנוגעים למרחב שבין הנהר לים, ובים התיכון כנקודת מוצא למחשבה ויצירה. היא עובדת בארגון גישה הפועל למען חופש תנועה לפלסטינים, בעיקר ברצועת עזה. בוגרת התואר השני באנתרופולוגיה ויזואלית מאוניברסיטת גולדסמית׳.

מושון זר אביב
מושון זר-אביב הוא מעצב, כותב, מחנך ואקטיביסט מתל אביב. העבודות שלו עוסקות לרוב במיפוי וניווט דרך מרחבים גיאוגרפיים, דיגיטליים ופוליטיים. אלה גם נושאי המחקר הנוכחי שלו תחת הכותרת- חיכוך וזרימה(Friction & Flow) – תיאוריית עיצוב לשינוי. זר-אביב הוא חבר בועד מנהל של התנועה הישראלית/פלסטינית – ארץ לכולם – שתי מדינות מולדת אחת. הוא חבר סגל בכיר במכללת שנקר, ובוגר Eyebeam – מרכז לאמנות וטכנולוגיה בניו יורק.

ד״ר נורמה מוסי
 ד״ר נורמה מוסי היא חוקרת תקשורת חזותית ומדיה דיגיטלית, העוסקת בצומת שבין תיאוריה פוליטית, תקשורת ולימודים תרבותיים. תחומי המחקר שלה כוללים דמיון פוליטי, אינטליגנציה מלאכותית ותרבות חזותית. מוסי היא בעלת תואר דוקטור מאוניברסיטת אינדיאנה וכיום היא חוקרת פוסט-דוקטורט בפרויקט “ריפט פוטוריזם” באוניברסיטת ירושלים, שם היא חוקרת יצירות עתידניות מהמזרח התיכון ואת הקשרים המורכבים שלהן עם המודרניות הקולוניאלית והאנתרופוקן.

ליסה חנינא
ליסה חנאניא (חנניה) מנהלת את בית הבאר, מרכז תרבות יפואי של עיריית תל-אביב-יפו המשלב פעילות אמנותית וחינוכית לקידום חיים משותפים ביפו. במסגרת תפקידה, ליסה מובילה יוזמות תרבותיות שמחברות בין הקהילות השונות בעיר, תוך שימת דגש על ערכים של שוויון, גיוון ושימור תרבותי. בעבר ליסה ניהלה את תחום השיווק הדיגיטלי במישלמה ליפו, ועבדה כיועצת הפוליטית של שגרירות בריטניה בישראל לענייני החברה הערבית. ליסה היא בעלת תואר ראשון  מאוניברסיטת ברנדייס בארה”ב, לימודיה היו במלגה מלאה בזכות פעילותה החברתית. נבחרה לאחת מ-“40 הצעירים המבטיחים מתחת לגיל 40” של מגזין TheMarker בשנת 2018. נולדה וגדלה ביפו, ממקימות בית הספר הדו לשוני בעיר והפורום לקידום החינוך הערבי הציבורי ביפו. ליסה נשואה לעאוני ואמא לג’וד ונאיה. 

מחמוד אבו ערישה
משורר, פעיל זכויות אדם ותרבות, המנהל את “תיאטרון אל-סראיא הערבי – יפו”. פרסם שלושה קבצי שירה: “מילים בעלות ריח רע” (2012), “נאכל את התפוח שלנו יחד” (2020), ו-“קולות ברקע” (2020).

סנדרה וויל
סנדרה וייל מתגוררת בתל אביב מאז 1996. אוצרת עצמאית שיוזמת תערוכות הן בישראל והן בשוודיה. במשך עשורים, קידמה חילופי תרבויות בין המדינות ועבדה כאקטיביסטית לחיזוק החברה האזרחית ולקידום תהליך השלום באמצעות דיאלוג ושילוב. לוקחת חלק פעיל בעבודת קרן משפחת רוברט וייל, השואפת להגן ולטפח חברה דמוקרטית. סנדרה מנהלת פרויקטים אמנותיים המעצימים נשים אפריקאיות מבקשות מקלט ואמנים פלסטינים בעלי אזרחות ישראלית, היא שותפה להקמת הפודקאסט shalompodden המדגיש קולות פלסטיניים וישראלים מהאזור הנאבקים למען שלום ודו קיום.

יונתן מצ׳ניק 
יונתן נולד בגטבורג, שוודיה, הוא בעל תואר LLM במשפטים בינלאומיים לזכויות אדם ומתגורר בישראל מאז 2017.

ערן ניסן
ערן ניסן הוא פעיל שלום ישראלי המתגורר ביפו. כיום הוא מכהן כמנכ״ל ״מחזקים״, תנועה פרוגרסיבית ישראלית. ערן שירת כלוחם ביחידה מיוחדת של צה”ל, ולאחר שחרורו בחר לקדם פתרון של שלום לסכסוך הישראלי-פלסטיני. המוטיבציה הפוליטית שלו היא בין-דורית, שכן הוא מאמין שסכסוך שאנו מורישים לילדינו הוא סכסוך שהפסדנו בו.

ערן עמד בראש מחלקת החינוך וההסברה של ״שלום עכשיו״, תנועת השלום הוותיקה והגדולה בישראל הפועלת לקידום פתרון שתי המדינות. בנוסף, הוא מתאם אזורי מטעם ישראל בשני ארגונים בינלאומיים: ״Solutions Not Sides״, תכנית חינוכית בריטית לצעירים המתמקדת בקולותיהם ובסיפוריהם של פעילי שינוי ישראלים ופלסטינים, ו-״New Story Leadership״, ארגון המכשיר דור חדש של מנהיגים ישראלים ופלסטינים בכלים ליצירת שינוי חברתי, כלכלי ופוליטי באזור.

לערן תואר ראשון במדעי המדינה ופילוסופיה ותואר שני בניהול מצבי חירום ואסון. בנוסף, הוא מאלף כלבים מוסמך, חובש מתנדב ונהג אמבולנס.

שהד בשארה
שהד בשארה היא פלסטינית, אזרחית ישראל, פעילה פוליטית ורופאה – או כפי שהיא רואה את זה, פעילה פוליטית במשרה מלאה ורופאה בזמנה הפנוי. כחברה בהנהגת עומדים ביחד, היא פועלת מתוך אמונה ששחרור אמיתי דורש מאבק משותף – כי אף אחד לא חופשי עד שכולנו חופשיים. היא מחברת בין מאבקים כלכליים, חברתיים ופוליטיים, ומאמינה שזעם לא אמור להישאר רק תחושה – הוא צריך להפוך לכוח.

סיוון תהל
בת להורים מהגרים ממרוקו, אקטיביסטית, מנהלת תחום חופש המחאה באגודה לזכויות האזרח, חברה בעמותת עמר”ם הפועלת למען הכרה בחטיפות ילדי תימן, המזרח והבלקן – לוקחת חלק במאבקים רבים.

מוריה שלומות
מוריה שלומות, מנכ”לית ארגון “הורים נגד מעצר ילדים” (PACD), היא עורכת דין ואקטיביסטית חברתית. במהלך הקריירה שלה מילאה תפקידים מובילים בארגונים כמו “שלום עכשיו”, מרכז יעוץ נשים והוועדה הציבורית נגד עינויים בישראל (PCATI). היא אחת ממייסדות תנועת “ארץ לכולנו”. בנוסף, היא מנחה תהליכי צדק שיקומי במגוון נושאים.

עלי אל אזהרי
עלי אל-אזהרי, נולד עם פרוץ המדינה בכפר ההרוס ספוריה, מושב ציפורי כיום ורק השד יודע מה ייקרא שמו מחר. מתגורר ביאפא כפליט בארצו ומולדתו.

ד״ר מרים עבד אל-חי
מרים עבד אל-חי היא חוקרת ומנחה פלסטינית-אירופית החוקרת את המפגש בין סכסוך, צדק סביבתי ודמיון פוליטי. בוגרת מכון הערבה ללימודי סביבה, ומחברת דו”ח על ההשלכות הסביבתיות של תקיפת ישראל בעזה, הבוחן כיצד מלחמה מעצבת מערכות אקולוגיות ומעמיקה עוולות אקלימיות. מרים נלהבת מהחשיבה מחדש על גבולות—פוליטיים ואקולוגיים כאחד—וחולמת על עתיד שבו ריפוי סביבתי וחברתי ישתלבו זה בזה.

יערה פרץ
מארגנת קהילות אשר פעילותה ממוקדת בפיתוח והטמעת התחום של צדק אקלימי בארץ; מתמחה בחיבור בין משבר האקלים למאבקים לצדק חברתי, שחרור בעלי חיים וזכויות אדם. חלק מצוות ״ייעוץ לצדק אקלימי״, בונה ומלווה תהליכים אסטרטגיים עבור ארגוני זכויות אדם וצדק חברתי להטמעת משבר האקלים וצדק אקלימי בעבודתם. ממקימות מחאת הנוער למען האקלים, תנועת “המרד בהכחדה בישראל” וההתארגנות “אקלים אחד-מנאח׳ ואחד”. רכזת פרויקטים ב- Gastivists Collective, קולקטיב אירופאי העוסק בבניית סולידריות ושיתופי פעולה בין התארגנויות שטח באגן מזרח הים התיכון ורחבי אירופה סביב הקשר בין גז ״טבעי״, צדק אקלימי ומיליטריזם. 

מונא שאהין
מונא שאהין היא וטרינרית, יועצת חינוכית ופעילה למען צדק סביבתי, ממייסדות תנועת ״אקלים אחד״. היא עוסקת בפיתוח תוכניות הכשרה והשפעה קהילתית בתחומי רווחת בעלי החיים, חינוך ומנהיגות, ומובילה קבוצת מיינדפולנס בערבית.

חמודי גנאם
חמודי גנאם הוא אמן מדיה מולטי דיסיפלינרי הרואה בצילום ובעיצוב גרפי כלים ללכידת קולות, ופיתח מתוכם שפה ייחודית של צילום אתנוגרפי. הפרויקטים של גנאם מתעמקים בזהויות חברתיות ולאומיות, ומתייחסים לנושאים דחופים בסביבות מסוכסכות. עבודתו יוצרת מצע עשיר שבו ממלכות דיגיטליות מצטלבות עם נרטיבים היסטוריים. בעזרת בקיאות במדיה דיגיטלית מגוונת והתעמקות בהיסטוריה האקזוטית של כל סיפור שהוא חושף, גאנם שואף לגשר בין עולמות שונים בכל דימוי שהוא יוצר. 
גנאם למד צילום גיאוגרפי בבית הספר לצילום גליץ ובעל תואר שני MFA מבצלאל אקדמיה לאמנות ועיצוב ירושלים. עבודותיו הוצגו בתערוכות יחיד ובתערוכות קבוצתיות מקומיות ובינלאומיות, בהן מוזיאון חיפה לאמנות; מוזיאון פתח-תקווה לאמנות; מוזיאון רמת גן; גלריה בית הגפן, חיפה ומוזיאון העיר חיפה. 

רמי יונס
(במאי/מפיק) הוא קולנוען, כותב ועיתונאי פלסטיני. יונס הוא במאי-שותף של הדוקו-בדיוני עטור הפרסים LYD – סרט החושף את סיפורה הנשכח של העיר הפלסטינית ששימשה בעבר כצומת המחבר בין פלסטין לעולם. הוא היה עמית בבית הספר לתאולוגיה של אוניברסיטת הרווארד. בעבר היה כותב מרכזי במגזין המקוון +972, וכן שימש עורך וחבר בקולקטיב המייסד של אתר הבת בעברית, שיחה מקומית –  פרויקט עיתונאי שנועד לאתגר את כלי התקשורת המרכזיים בישראל. רמי הוא גם ממייסדי ומנהלי Palestine Music Expo – האירוע הראשון מסוגו, המחבר בין תעשיית המוזיקה העולמית לסצנה הפלסטינית המקומית. בנוסף, יונס היה המנחה והמייסד הראשון של תוכנית החדשות היומית הביקורתית בערבית מהצד השני, שבה חשף בעלי כוח והפריך חדשות כוזבות שהפיצו. 

נעם שוסטר אליאסי
קומיקאית, פרפורמרית, אקטיביסטית ועובדת או”ם לשעבר, שבתקופה מסוימת באמת חשבה שתצליח לחולל שינוי גדול למען צדק, שלום ודו קיום. חה חה.

הקומיקאית היהודייה הראשונה שהופיעה אי פעם בפסטיבל הקומדיה הפלסטיני. שוסטר אליאסי גדלה בקהילה הפלסטינית-יהודית המשותפת היחידה בישראל – נווה שלום/ואחת אלסלאם. נועם מופיעה וכותבת בשלוש שפות: עברית, ערבית ואנגלית. נעם היא הכוכבת של סרט תיעודי חדש על הקריירה שלה, המשלבת בין אקטיביזם וקומדיה. הסרט הוקרן בבכורה בפסטיבל סאנדנס וזכה בפרס חבר השופטים.

טליה הופמן
טליה הופמן היא אמנית חזותית וחוקרת העוסקת בקולנוע, וידאו, מיצג והתערבויות ציבוריות באזור מגוריה, מזרחית לים התיכון. לצד פעולותיה האמנותיות, הופמן בעלת דוקטורט במחקר אמנותי מאוניברסיטת ליידן, ומרצה באוניברסיטת חיפה לווידיאו, מיצג ומחקר אמנותי. עבודתה שואפת להיות מעורבת בסביבתה, ומושכת אנשים להסתכל, להקשיב ולחוש את הנוף החברתי-פוליטי שלהם בתשומת לב. 
עבודותיה של הופמן הוצגו בתערוכות יחיד, תערוכות קבוצתיות, ופסטיבלים מקומיים ובינלאומיים, במוזיאון תל אביב לאמנות; מוזיאון חיפה לאמנות; מרכז לאמנות ומחקר מעמותה, ירושלים; גלריה בית הגפן, חיפה; פסטיבל הקולנוע ירושלים; פסטיבל ניסויים בקולנוע, ניו מקסיקו; פסטיבל הסרטים הקצרים של אסתטיקה, אנגליה ופסטיבל הווידאו קהיר.

אביטל ברק
אוצרת אמנות וחוקרת תרבות, תנועה ופרפורמנס. מאז 2024 היא עמיתת מחקר ב-CineLab/IFILNOVAבאוניברסיטת נובה בליסבון. הדוקטורט שלה עסק בפוטנציאל להתנגדות הגלום בגילויים של תנועה גופנית פרפורמטיבית במרחב הציבורי.

העבודה האוצרותית שלה כוללת תערוכות מבוססות-מחקר, אירועים ציבוריים והובלת קבוצות מחקר בין-תחומיות. בעשור האחרון אצרה תערוכות יחיד ותערוכות קבוצתיות מבוססות-מחקר בישראל ומחוצה לה, ופרסמה מאמרים בכתבי עת ובפרסומים מובילים בעברית ובאנגלית.

מאז 2017 היא שותפה לפיתוח שיטת חקירה קולקטיבית״  במכון לנוכחות ציבורית שבמרכז לאמנות דיגיטלית בחולון. שיטה זו מבוססת על הצטברות ידע משותף דרך מפגשים קבוצתיים, ללא היררכיה וללא הנהגה, ונשענת על פרקטיקות של מחקר אמנותי, שיטוט במרחבים פיזיים ווירטואליים, וקיום מפגשים בין-תחומיים.

אמירה מוחמד ואיברהים אבו אחמד – Unapologetic: The Third Narrative
 UTTNהוא פודקאסט עצמאי שנוצר ומונחה על ידי שני אקטיביסטים פלסטינים, אמירה מוחמד (‘67) ואיברהים אבו אחמד (‘48).

בעולם שבו פעילי שלום פלסטינים לעיתים קרובות מוצגים כסמל ריק ומשמעות המאבק שלהם מעומעמת, הגיע הזמן ליוזמה פלסטינית עצמאית. פלטפורמה שמסרבת להתפשר על צדק, תוך חתירה לעתיד המבוסס על הכרה הדדית והבנה עמוקה. אנחנו פלסטינים ואזרחי ישראל, ובשל כך נמצאים בעמדה ייחודית שמאפשרת לנו לגשת ולהבין את המציאות, הסבל, האתגרים והשאיפות של שני העמים. הדבר מאפשר לנו לטפח שיח מעמיק, לאמץ מורכבות ולבסס אמפתיה.  UTTNמייצר קהילה ייחודית עבור מי שמחפש פתרונות אמיתיים ומחויב לאי-אלימות. הוא מציע עתיד שלא רק מגשר בין שני צדדים, אלא משנה את השיח כולו—וסולל את הדרך לשינוי משמעותי וממשי.

הלל רומן
הלל רומן הוא אמן חזותי ומרצה במכללת בית ברל. בעבודותיו עוסק רומן בהיבטים שונים של הסדר הפוליטי, הוויזואלי והטכנולוגי והקשר ביניהם. העיסוק שלו מתמקד, אך אינו מוגבל, לציורי פחם והצבות ציבוריות השתתפותיות גדולות מימד. 
לרומן תואר ראשון בספרות השוואתית מאוניברסיטת תל אביב, ותואר שני MFA מGoldsmiths, University of London. עבודותיו נמצאות באוספים ישראליים מרכזיים כמו מוזיאון ישראל, מוזיאון תל אביב, מוזיאון פתח תקווה ואוסף הארץ לאמנות. הוא זכה בפרסים ומלגות שונות בין היתר, ארטפורט רזידנסי, מענק Asylum Arts, קרן רבינוביץ ועוד. עבודותיו של רומן הוצגו בתערוכות יחיד ובתערוכות קבוצתיות מקומיות בהן מוזיאון תל אביב לאמנות; מוזיאון הרצליה לאמנות עכשווית; מוזיאון חיפה לאמנות; מוזיאון פתח תקווה לאמנות; גלריה דביר, תל אביב וגלריה זומר, תל אביב.

עומר קריגר 
עומר קריגר יוצר פעולות פרפורמטיביות, מצבים פוליטיים וכוריאוגרפיות אזרחיות במרחב הציבורי. הוא חוקר את החוויה הציבורית ואת מופע המדינה, ומתעניין ביחסים שבין אמנות, אזרחות, פוליטיקה ופעולה.
קריגר היה המנהל האמנותי המייסד של 1:1 מרכז לאמנות ופוליטיקה בתל אביב-יפו (2020-2018). מנהל אמנותי של מתחת להר: פסטיבל לאמנות ציבורית חדשה בירושלים (2015-2011), ומייסד שותף ומנהיג גוף המחקר הפרפורמטיבי תנועה ציבורית (2011-2006).

דניאל מאיר
דניאל מאיר הוא אמן קול ומעצב פס קול, החי בתל אביב. הוא מתמחה במוזיקה מקורית ובעיצוב פס קול לווידאו-ארט, קולנוע, קולנוע דוקומנטרי ותיאטרון. דניאל יוצר מייצגים ומיצבי סאונד ועובד עם אמני סאונד ו-וידאו, במאי קולנוע ומוזיקאים מהארץ ומהעולם. את עבודתו אפשר לשמוע בכל יום בבתי הקולנוע, במוזיאונים ובתערוכות ברחבי העולם. בנוסף לעיצוב פס קול ולפרויקטים מוזיקליים, דניאל מלמד עיצוב סאונד בבצלאל אקדמיה לאמנות ועיצוב. 

שלו מורן
שלו מורן הוא מעצב משחקים ואמן מדיה, עובד וחי בקופנהגן. הוא בעל תואר ראשון מתכנית ההצטיינות במדעי הרוח והאמנויות של אוניברסיטת תל אביב, ותואר MA מהתכנית לעיצוב משחקים באקדמיה המלכותית הדנית. מורן היה אוצר בפסטיבל פרינט סקרין (2013 – 2019), ובשנת 2021 הצטרף לצוות של ה-Game Arts International Assembly. 

תכנית המפגשים של מגזין III יפו ספרים – נפגשים עם אמנים, מארחת את אנדי ארנוביץ.

מפגש מרתק המציע צלילה עמוקה לתוך העולם המגוון ויוצא הדופן של ספרי האמן של אנדי. בהנחייתה נזכה להזדמנות חד פעמית לדפדף ולחקור מספר לא יאמן של ספרי אמן שיצרה- 25! חלקם רציניים, חלקם מצחיקים, חלקם סרקסטיים וחלקם אינטראקטיביים. נשמע מאנדי על התובנות, תהליכי היצירה וההשראה שעומדת מאחורי העולם הצבעוני והמגוון של ספרי האמן שלה.

מגזין III יפו ספרים מארחת את מאי סהר להשקת ספרה החדש ׳חלומות של אתמול׳.

הספר נוצר באופן עצמאי לכדי קטלוג חלומות מתקופת מלחמת ״חרבות ברזל״, המשלב בין טקסטים שנשלחו אל מאי מעוקבים ב-Instagram
לבין איוריה. הספר מציע נקודת מבט מורכבת המשלבת בין הומור, פחד, כנות וכאב. כך נחשף בעדינות וברגישות התת-מודע של הצעירים הישראלים, אשר עסוקים בסוגיות מורכבות בתוך מציאות יום-יומית לא פשוטה.
לכבוד אירוע ההשקה הוקראו חלומות מתוך הספר והוצעו למכירה מוצרים שונים, הנושאים את הגרפיקה הייחודית שיצרה מאי.

סדנת דמיון פוליטי בהנחיית מורן בריר ושיחה עם טליה הופמן על סרטה גויאבה 
מספר המקומות מוגבל, להרשמה מראש לחצו כאן

קשה מאד לדמיין, לא כל שכן לייצר שינוי תוך כדי מלחמה חיצונית ופנימית מתמשכת שזורעת פחד וחוסר ודאות.

ביום שישי, ה-1 בנובמבר, בשעה 11:00, במסגרת התערוכה להסתכל אחורה אל העתיד במגזין III יפו, נפגש עם טליה הופמן ומורן בריר, לצפייה משותפת בסרטה של טליה הופמן “גויאבה” המוצג בתערוכה, ולשיחה בה נבדוק כיצד משפיע האופן בו אנו זוכרות את העבר על האפשרות לייצר עתיד אחר. בעקבותיה נמשיך לסדנה מעשית בהובלת מורן בריר שבה נתרגל את הדמיון שלנו ליצור תמונת עתיד חיובית ורצויה, המשוחררת מהרגלי המציאות. 

לדמיין עתיד טוב זו לא פעולה של בריחה מהמציאות, אלא פעולה של התנגדות ושחרור – התנגדות למציאות של עוולות ואי צדק ושחרור המח מהדיכוי המחשבתי. הדמיון הפוליטי – והיכולת לאמן אותו – הם כלי במאבק לשינוי. בעזרת תרגול הדמיון, נבקר בעתיד שאנו מבקשות ליצור, ונקבל מידע שיעזור לדייק את דרכי הפעולה בדרך לעתיד הזה. התערוכה להסתכל אחורה אל העתיד בוחנת את היכולת שלנו לדמיין עתיד בתוך מציאות מאתגרת, והסדנה היא הזמנה לאמן את שריר הדמיון הפוליטי שלנו ולשחרר את החזון הפרטי והקבוצתי שלנו מהכוחות השונים הפועלים עליו.

מורן בריר – מנחת קבוצות, יוצרת וידאו ואקטיביסטית. עובדת עם ארגוני חברה אזרחית ומרחיבה את הדמיון הפוליטי באמצעים כמו צדק מעברי, וידאו אקטיביזם ודיאלוג יהודי-פלסטיני. עובדת בבית הספר לשלום בנווה שלום ומכהנת כיו”ר הועד המנהל של ארגון זוכרות.

טליה הופמן – אמנית חזותית וחוקרת העוסקת בקולנוע, וידאו, מיצג והתערבויות ציבוריות באזור מגוריה, מזרחית לים התיכון. לצד פעולותיה האמנותיות, הופמן בעלת דוקטורט במחקר אמנותי מאוניברסיטת ליידן, ומרצה באוניברסיטת חיפה לווידיאו, מיצג ומחקר אמנותי. עבודתה שואפת להיות מעורבת בסביבתה, ומושכת אנשים להסתכל, להקשיב ולחוש את הנוף החברתי-פוליטי שלהם בתשומת לב. 
עבודותיה של הופמן הוצגו בתערוכות יחיד, תערוכות קבוצתיות, ופסטיבלים מקומיים ובינלאומיים, במוזיאון תל אביב לאמנות; מוזיאון חיפה לאמנות; מרכז לאמנות ומחקר מעמותה, ירושלים; גלריה בית הגפן, חיפה; פסטיבל הקולנוע ירושלים; פסטיבל ניסויים בקולנוע, ניו מקסיקו; פסטיבל הסרטים הקצרים של אסתטיקה, אנגליה ופסטיבל הווידאו קהיר. 

סדנת עתידים בהנחיית מושון זר אביב, בתערוכה ״להסתכל אחורה אל העתיד״.
מספר המקומות מוגבל, להרשמה מראש לחצו כאן- https://forms.gle/iXmCEHvwjTmxo5Pt5

*משך הסדנה כשעתיים וחצי

בצל אירועי ה-7 באוקטובר והמלחמה הנוראה שבעקבותיהם, כשההווה מציף אותנו בפחד ובחוסר ודאות, אנחנו שואלים את עצמנו: איך אפשר לדמיין עתיד אחר? 

במסגרת התערוכה ״להסתכל אחורה אל העתיד״ במגזין III יפו, נערוך סדנה שתוצריה יהפכו למיצב רב משתתפים חדש בתערוכה. במהלך הסדנה נלמד טכניקות כתיבה ספקולטיבית, עיצוב בדיוני ודמיון פוליטי שפיתחו מושון זר אביב ושלו מורן במסגרת פרויקט “תיירות ספקולטיבית” המוצג כעת בתערוכה. ביחד נשתמש בטכניקות הללו, נאסוף “צילומי מסך מהעתיד”, ונראה כיצד הם יכולים לשנות את הבחירות והמעשים שלנו כאן ועכשיו.

התערוכה להסתכל אחורה אל העתיד בוחנת את היכולת שלנו לדמיין עתיד בתוך מציאות מאתגרת. בסדנה לא נצבע את העתיד בצבעים ורודים –  אלא נחשוב יחד על יפו שאולי נראית אחרת, שבה יש מקום לעתידים מגוונים. גם אם אתם חוששים להסתכל אל העתיד מתוך ההווה המדמם שלנו, אנחנו מזמינים אתכם לחשוב אחרת על העתיד של יפו ושל כולנו. נפגש שם, בציפייה דרוכה להתמודד עם כל מה שיבוא. 

מושון זר-אביב הוא מעצב, כותב, מחנך ואקטיביסט מתל אביב. העבודות שלו עוסקות לרוב במיפוי וניווט דרך מרחבים גיאוגרפיים, דיגיטליים ופוליטיים. אלה גם נושאי המחקר הנוכחי שלו תחת הכותרת- חיכוך וזרימה (Friction & Flow) – תיאוריית עיצוב לשינוי. זר-אביב הוא חבר בועד מנהל של התנועה הישראלית/פלסטינית – ארץ לכולם – שתי מדינות מולדת אחת. הוא חבר סגל בכיר במכללת שנקר, ובוגר Eyebeam – מרכז לאמנות וטכנולוגיה בניו יורק. עו”ד לזכויות אדם ופעיל חברתי, מתגורר ביפו ועוסק בקידום זכויות חברתיות.

שלו מורן הוא מעצב משחקים ואמן מדיה, עובד וחי בקופנהגן. הוא בעל תואר ראשון מתכנית ההצטיינות במדעי הרוח והאמנויות של אוניברסיטת תל אביב, ותואר MA מהתכנית לעיצוב משחקים באקדמיה המלכותית הדנית. מורן היה אוצר בפסטיבל פרינט סקרין (2013 – 2019), ובשנת 2021 הצטרף לצוות של ה-Game Arts International Assembly.

שיחה על זכויות אדם בזמן מלחמה, בהשתתפות אוהד אמר, מנכ״ל קו לעובד; אלון כהן ליפשיץ, מנהל תכנון וקהילה בעמותת בִּמקוֹם; והאמנים סאהר מיעארי וגסטון צבי איצקוביץ.

אוהד אמר עו”ד לזכויות אדם ופעיל חברתי, מתגורר ביפו ועוסק בקידום זכויות חברתיות. מנכ”ל ארגון קו לעובד, להגנה על זכויות עובדות ועובדים בישראל, ללא הבדלי דת, לאום, מגדר או מעמד. הארגון מתייצב לצד העובדים המוחלשים ביותר ומסייע לאלפי אנשים בשנה למצות את זכויותיהם, וכן עוסק בקידום ושינוי מדיניות לטובת רווחת העובדים.

אלון כהן-ליפשיץ הוא אדריכל ומתכנן, מנהל מחלקת תכנון וקהילה בעמותת בִּמקוֹם – מתכננים למען זכויות תכנון. בעשרים השנים האחרונות מוביל כהן-ליפשיץ את פעילות העמותה בגדה המערבית תוך סיוע למאות קהילות, כפרים וערים במאבקים כנגד מדיניות תכנון מפלה בישראל. ׳בִּמקוֹם׳ הוקמה ב-1999 על ידי מתכננים/ות ואדריכלים/ות, במטרה לחזק את הקשר בין מערכות התכנון לזכויות האדם. העמותה פועלת בכלים מחקריים ומקצועיים כדי לקדם שוויון זכויות וצדק חברתי בתחומי התכנון, הפיתוח והקצאת משאבי קרקע, ומסייעת לקהילות המצויות בנחיתות מקצועית, כלכלית או אזרחית בכל הנוגע למימוש זכויותיהן בשדה התכנון. ׳בִּמקוֹם׳ פעילה בכל רחבי הארץ ומייצגת בעמדתה אינטרס ציבורי למען שקיפות בהליכי התכנון והקצאת משאבים הוגנת ושוויונית בתחומי התכנון והפיתוח. כהן-ליפשיץ הוא בעל תואר שני בפיתוח קהילות בינלאומי מהאוניברסיטה העברית ותואר בארכיטקטורה מהאקדמיה לאמנות ועיצוב בצלאל.

גסטון צבי איצקוביץ חי ועובד בירושלים. דרך צילום ווידאו, עבודותיו עוסקות בנוף הישראלי-פלסטיני ובאינטראקציה בין אדם לנוף בקונטקסט חברתי-פוליטי. בוגר בית ספר לצילום מוסררה ולימודי המשך באומנויות מהאקדמיה לאמנות ועיצוב בצלאל ירושלים, ומרצה לצילום בבצלאל ובסמינר הקיבוצים.

סאהר מיעארי בעל תואר ראשון מהפקולטה לאמניות – המדרשה, המכללה האקדמית בית ברל, ותואר שני מאוניברסיטת חיפה. מיעארי מרצה בפקולטה לאמניות – המדרשה ויוזם פרויקטים אמנותיים ביישובים ערביים בצפון הארץ. עבודתו של מיעארי נוגעת לנושאים המעסיקים אותו מנקודת מבט של אמן-בנאי: בית ובנייה, בנייה והרס, פירוק והרכבה, נדודים והגירה, פנים וחוץ, ותנאי עבודה קשים – עבודה שחורה. עבודותיו משקפות את הזהות והמורכבות של החברה הערבית הפלסטינאית שחיה בישראל, וכן את זהותו הפרטית. דרכן הוא מבטא את השקפת עולמו ומבקר את המציאות המקומית, מתוך שאיפה לשנות ולבנות מציאות חדשה על בסיס יציב ואמין. עבודותיו של מיעארי הוצגו בתערוכות יחיד ובתערוכות קבוצתיות בישראל.