יאן טיכי (יליד 1974) חי ועובד בשיקאגו. בוגר לימודי המשך באקדמיה לעיצוב ואמנויות בצלאל ולימודי תואר שני בבית הספר של המכון לאמנות בשיקגו, שם הוא גם מרצה כיום. טיכי עובד במגוון מדיומים, וידאו, פיסול, ארכיטקטורה וצילום, עבודתו מורכבת משפה מינימליסטית באמצעותה הוא חוקר מבנים נסתרים, נושאים חברתיים וכוחות פוליטיים סמויים. עבודותיו הוצגו בתערוכות יחיד רבות, בין היתר בגלריית פרידמן, ניו יורק (2020); גלריית קורנפלד, ברלין, גרמניה (2019); מוזיאון ברמן לאמנות, קולג’וויל, פנסילבניה (2017); מוזיאון סנטה ברברה לאמנות, קליפורניה (2016); מרכז הייד פארק לאמנות, שיקאגו, אילנוי (2016); מוזיאון לצילום עכשווי, שיקאגו, אילנוי (2012). בנוסף, הוא השתתף בתערוכות קבוצתיות רבות, עבודותיו נמצאות באוספים חשובים והוא זכה במספר פרסים יוקרתיים.
מגזין 3 יפו: היי יאן, מה שלומך בימים אלה?
י.ט: כמו רוב האמנים-מחנכים, אני בעיצומו של סמסטר מוזר, מלמד שיעורים היברידיים בבית הספר של המכון לאמנות בשיקגו. חינוך מקוון לאמנות הוא פלטפורמה תובענית, שמאתגרת את הרעיונות המסורתיים של נגישות ומציעה פתרונות חדשים, שאני מקווה שיהיו רלוונטיים ביום שאחרי.
מגזין 3 יפו: ספר לנו משהו על העבודה מהאוסף שאנחנו רואים כאן.
י.ט: דימונה (2006), הוא מודל ממגזרת נייר של המתקן הגרעיני, שמופעל על ידי הקרנה מתוזמנת, ומלווה בפוסטרים של מגזרת נייר שמוצעות לקהל, כדי שיוכלו לקחת הביתה ולבנות כור גרעיני משלהם.המיצב הינו חלק ממכלול עבודות שבוחנות את כחם של מקומות בלתי נגישים. האתרים האחרים היו דהאניה, (2006) , דגם של נמל התעופה הבינלאומי יאסר ערפאת, שגם היא נמצאת באוסף מגזין III ומתקן 1391, (2007), דגם נייר של הכלא הסודי של צה”ל.
מגזין 3 יפו: האם בהקשר של הימים האלה אתה חווה את העבודה באופן שונה?
י.ט: כשיצרתי את האובייקטים הללו, התעניינתי באילוצי הנגישות שהאתרים הללו מציגים בפני הדמוקרטיה המקומית. תוך כדי תהליך העבודה מעולם לא עזבתי את הסטודיו, אספתי את כל המידע שהיה נגיש באינטרנט ודמיינתי את החלקים החסרים. כיום, גישה כזו לעולם נכפית במידה מסוימת על כולנו.
מגזין 3 יפו: על מה אתה עובד כרגע?
י.ט: בשבוע שעבר פתחתי, ממרחק רב, תערוכת יחיד בדסאו, גרמניה, שנוצרה בתקופת הרזידנסי שעשיתי בקיץ בבתי המאסטרים של הבאוהאוס. כעת, אני עובד עם קבוצת אמנים צעירים בדאלאס, טקסס, במטרה לשתף את סיפורי ההגירה שלהם.
מגזין 3 יפו: מחשבות על העתיד?
י.ט: ההפרדה שנכפית עלינו דוחפת אותנו למצוא דרכי תקשורת אלטרנטיביות, ואני מרגיש שכאמנים תמיד הצלחנו לדמיין מחדש את הדרך בה אנו מתחברים לקהל שלנו.
